Objects
Photograph: Jeweler, moneylender, tradesman (?). Jews
Photograph: Jeweler, moneylender, tradesman (?). Jews
Title
Photograph: Jeweler, moneylender, tradesman (?)
Ethnic groups
Territory
Podolia Guberniya, Kamenets-Podolsky
Date
1870-1880s
Collectors
Photographer
Greim M.I.
Photographic process
Albumen print
Dimensions
18,4 x 12,7; 23,9 x 16,5
Corpus
Photo Collections of REM
Number
РЭМ 8764-21521
Annotation
Folder "Types of Jews of Podolia Guberniya " from the album " Types of Podolia and Bessarabia". On the reverse is the inscription in German (?) “Russische fein silber” (German for “Russian fine silver”). Fine silver is a quality attribute of chemically pure silver used in coinage and jewelry making. From the late 18th century, after the eastern part of Podolia was annexed by Russia, the role of the Jewish community in the economic life of Kamenents-Podolsky was constantly growing: about 50 percent were in commerce, and nearly 25 percent in crafts. The Polish market in the center actually became a Jewish market. Many rich Jews were actively involved in the community life; for instance, the prominent merchant Weinshtein set up a praying house in his courtyard, which was named “the Weinshtein synagogue.”
Ethnical annotation
תיקייה "סוגי היהודים במחוז פודולסקי" כחלק מהאוסף "הסוגים בפודוליה ובבסרביה“. גריים מיכאיל בן יוסף (1828-1911) היה אחד הצלמים המפורסמים בעיר, חבר פעיל של האגודה הגיאוגרפית הרוסית, חובב היסטורית המקום, נומיסמטיסט, בעל חנות הצילום משלו בכיכר הקתדרלה, עסק בהוצאת אוספי תצלומים, חוברות גלויות לתיירים הקשורות להיסטוריה ולתרבות של יהודי רוסי. צורף, מלווה בריבית, סוחר (?) צלם מ'. גריים. תיקייה "סוגי היהודים במחוז פודולסקי" כחלק מהאוסף "הסוגים בפודוליה ובבסרביה: לכבוד האגודה הגאוגרפית הקיסרית מטיפוגרף וצלום מיכאל גריים". קמנץ-פודולסק, 1883". על גבית - כיתוב בדיו בגרמנית: (?) «Russische fein silber». (תרגום גרמנית - "כסף דק רוסי"). המושג "כסף דק" הוא סימן לאיכות של כסף טהור מבחינה כימית, אשר שימש לטביעת מטבעות ותעשיית התכשיטים. החל מסוף המאה ה-18, לאחר הצטרפותו של החלק המזרחי של פודוליה לרוסיה, תפקידה של הקהילה היהודית בחיים הכלכליים של קמנץ-פודולסקי גדל בהתמדה: כ-50% ממנה היו מעורבים במסחר, ובמלאכה - כמעט 25%. שוק פולני במרכז העיר למעשה הפך לבזאר היהודי. יהודים עשירים רבים נטלו חלק פעיל בחיי הקהילה: למשל, הסוחר המוכר ויינשטיין הקים את בית התפילה בחצר של ביתו, אשר שזכה לכינוי "בית הכנסת ויינשטיין".